3. הלכות שבת, ד-ה
ד. מי שאין לו כסף מזומן לקנות צרכי שבת, ילוה כסף אפילו ברבית (בדרך המותרת), כדי שלא יבטל מצות עונג שבת. והקדוש ברוך הוא ימציא לו לפרוע את חובותיו. ויש אומרים שמותר ללוות בריבית דרבנן לצורך סעודות שבת ויום טוב אף בלי היתר עיסקא. וכגון, ללוות מעות ולתת את סך הריבית מראש. ולכתחלה נכון שיכתוב בשטר ההלואה שהכל נעשה על פי היתר עיסקא. אך המיקל בזה גם בלי היתר עיסקא, יש לו על מה שיסמוך.
ה. כל איש מישראל מחוייב בכבוד ועונג שבת. וכבוד שבת הוא מהדברים הנעשים קודם השבת, לכבודה של השבת. ובכלל זה הוא שירחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת, ויחליף בגדיו בבגדים נאים, שלא יהיה מלבושו של שבת כמלבושו של חול. ויש לעשות כן בערב שבת, כדי לקבל השבת בבגדים נאים, ולא כאותם המחליפים בגדיהם רק בבוקר יום השבת. ואפילו אם הוא נמצא לבדו בבית, יחליף את בגדיו, כי אין המלבושים לכבוד הרואים, אלא לכבוד השבת והחג. וגם האבל תוך שבעה צריך להחליף בגדי החול וללבוש בגדי שבת, אך יחליף רק את בגדיו העליונים. ועונג שבת הוא מהדברים הנעשים בשבת עצמה, כגון אכילה ושתיה, וכיו"ב.
