304. דיני אהל ומחיצה
יז. אסור להעמיד מחיצות ולפרוס סוכך עליהן, גם כשאין הסוכך עשוי להאהיל ולהגן, אבל אין זה אסור אלא כאשר עושים זאת דוקא לפי סדר זה, דהיינו שמעמידים תחילה מחיצות שכל אחת מהן רחבה לפחות טפח, ואחר כך פורסים עליהם את הסוכך. אולם אם אין שם מחיצות כלל, או שיש מחיצות שרוחבן פחות מטפח, או שהיו המחיצות עומדות כבר מערב שבת ובא עכשיו להניח עליהן סוכך, או אפילו אם שינה מדרך העמדת המחיצות, דהיינו שאדם אחד מעמיד את המחיצות בשעה שאדם אחר מחזיק בידו את הסוכך במקומו עד אחרי העמדת המחיצות, הרי זה מותר.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
