306. דיני אהל ומחיצה
כ. המעביר חבית ממקום למקום, ורוצה להניח מדף עליה כדי שישמש לו המדף לשולחן, לא יניח את המדף על החבית כשהיא פתוחה, שהרי פנים החבית נחשב כמוקף ארבע מחיצות, ואם יכסה אותה נחשב כעושה אהל (אף אם אינו רוצה להשתמש בחלל החבית), אלא יהפוך את החבית על פיה, ויניח את המדף על תחתית החבית.
כא. אם העמיד האדם מערב שבת את הדפנות או את החביות (אפילו הפתוחות) במקום המיועד להם, מותר להניח אליהם את המדף בשבת או ביום טוב, ומותר אפילו אם לאחר הנחת המדף יעביר את השולחן כמות שהוא ממקום למקום.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
