(31) שער הזכירה, פרק ז

פרק ז: במה הוא מקלקל את עצמו: יְבֹאַר אֵיךְ שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים.

בֹּא וּרְאֵה עוֹד כַּמָּה גָּדוֹל עֹנֶשׁ הֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, שֶׁבְּדִבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת שֶׁהוּא מְדַבֵּר הוּא מְאַבֵּד אֶת מְעַט תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב בְּמִזְמוֹר מ"ב: "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ", מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְכוּ', "לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ", עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁהוֹצֵאתָ בְּפִיךָ וְאָמַרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרְךָ. "וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", מְעַט תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֶךָ, אַתָּה מְאַבְּדָהּ. וּפָשׁוּט דְּכַוָּנַת הַמִּדְרָשׁ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמִּי שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, הוּא גּוֹרֵם שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ זְכֻיּוֹתָיו שֶׁעָשָׂה עַד עַתָּה וְנוֹתְנִין לַחֲבֵרוֹ.

וְגַם אֵין מְקַבְּלִין תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה עֲבוּר זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע:

מַאן דְּאִית בֵּהּ לִישָׁנָא בִּישָׁא, צְלוֹתָא לָא עָלַת קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא אִתְעַר עֲלֵהּ רוּחַ מְסָאֲבָא, כֵּיוָן דְּאַהֲדַר בִּתְשׁוּבָה וְקַבִּיל עֲלֵהּ תְּשׁוּבָה, מַה כְּתִיב: "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" וְגוֹ'.

תרגום: מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לָשׁוֹן הָרָע, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי נִתְעוֹרֵר עלֶיהָ רוּחַ טָמֵא, כֵּיוָן שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וּמְקַבֵּל עָלָיו תְּשׁוּבָה, מַה כָּתוּב ? "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן".

(וּבָזֶה יוּבַן מַה דְּכָתְבָה הַתּוֹרָה "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא", וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁתְּפִלָּתוֹ אֵינוֹ מְקֻבָּל לְמַעְלָה, לָכֵן גִּלְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה עֵצָה זוֹ בְּמִצְטַעֵר זֶה דַּוְקָא).

וְגַם נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ עֲבוּר זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ג' בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ.