310. יונקי שדים

צְרִיכִים הַהוֹרִים לִתֵּן דַּעְתָּם עַל יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא לְהַנִּיחָם רְעֵבִים, וַאֲפִילוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צַד נִדְנוּד אִסּוּר – הִתִּירוּ בַּזֹּהַר מִפְּנֵי צַעַר הַתִּינוֹק. וּבְוַדַּאי שֶׁאוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁמְּנִיחוֹת אֶת יַלְדֵיהֶן שֶׁיִּבְכּוּ זְמַן רַב עַד שֶׁיִּגְמְרוּ עִסְקֵיהֶן, עֲתִידוֹת לִתֵּן אֶת הַדִּין.

_____

וּמִזְמַן הֱיוֹתוֹ יוֹנֵק צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא דַּעַת אָבִיו וְאִמּוֹ לְגַדְּלוֹ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. וְאִם בָּא הָאָב לִלְמֹד – יִלְמַד בְּצַד הַיֶּלֶד, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶיּנָה אָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת לְדִבְרֵי תּוֹרָה. וּכְמַאֲמַר חז"ל עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא 'אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁיּוֹלַדְתּוֹ גָּרְמָה לוֹ שֶׁיְּהֵא תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁהָיְתָה מוֹלִיכָה אֶת עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֶת אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת יַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַוָּלָד בָּרִיא וְחָזָק, וּבַתּוֹרָה יִתְחַזַּק.