רַק לִבְנֵי אָדָם זָרִים אֵין לָאָדָם לְיַעֵץ כְּשֶׁלֹּא בִּקְּשׁוּהוּ, אֲבָל לְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו יִתֵּן עֵצָה טוֹבָה אֲפִילוּ אִם לֹא שְׁאָלוּהוּ, כִּי לֹא יוּכַל לְהִתְעַלֵּם מֵהֶם, כִּי אָחִיו בְּשָׂרוֹ הוּא, וְכָל שֶׁכֵּן לְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, שֶׁאֲפִילוּ אִם הֵם עָשׂוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְלֹא שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ עֵצָה, מוּטָל עָלָיו לְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים וּלְיַעֲצָם וּלְנַהֲלָם וּלְהַדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, שֶׁיַּעֲשׂוּ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם, וְיִהְיוּ מַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, הֲנָאָה לָעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָעוֹלָם הַבָּא.
