(315) חלק שני, פרק כא

פרשת חקת

"וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים". וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁבְּדִבּוּרָם אִתְּעַר הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְקִטְרֵג עֲלֵיהֶם, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקּוּדֵי: אִית רוּחָא חֲדָא, דְּקַיְּמָא עַל כָּל אִנּוּן מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּכַד מִתְעָרֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, אוֹ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּמִתְעָרֵי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא רוּחָא בִּישָׁא מְסָאֲבָא דִּלְעֵילָא, דְּאִקְרֵי סַכְסוּכָא, וְאִיהוּ שָׁארֵי עַל הַהוּא אִתְעָרוּתָא דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא דְּשָׁארוּ בֵּהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְאִיהוּ עָאל לְעֵילָא וְגָרֵים בְּהַהוּא אִתְעָרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא מוֹתָא וְחַרְבָּא וּקְּטָלָא בְּעָלְמָא. וַי לְאִנּוּן דְּמִתְעָרֵי לְהַאי סִטְרָא בִּישָׁא, וְלָא נָטְרֵי פּוּמַיְהוּ וְלִישַׁנְהוֹן וְלָא יָדְעֵי דְּהָא בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא תָּלְיָא אִתְעָרוּ דִּלְעֵילָא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ וְכוּ', וְכֻלְּהוּ דֵּלָטוֹרִין לְאַתְעָרָא לְהַאי חִוְיָא רַבָּא לְמֶהֱוֵי דֵּלָטוֹרָא עַל עָלְמָא, וְכֻלְּהוּ בְּגִין הַאי אִתְעָרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

תרגום: יֵשׁ רוּחַ אַחַת, שֶׁעוֹמֶדֶת עַל כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, וּמָתַי שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בְּנֵי אָדָם בְּלָשׁוֹן הָרָע, אוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּלָשׁוֹן הָרָע, אָז מִתְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ רָעה הַטְּמֵאָה שֶׁלְּמַעְלָה, הַנִּקְרֵאת סַכְסוּכָא, וְהִיא שׁוֹרָה עַל אוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁפָּתְחוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם, וְהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה, וְגוֹרֶמֶת בְּזוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע מָוֶת וְחֶרֶב וְהֶרֶג בָּעוֹלָם. אוֹי לְאוֹתָם שֶׁמְּעוֹרְרִים לְאוֹתוֹ צַד הָרַע וְלֹא שׁוֹמְרִים פִּיהֶם וּלְשוֹנָם וְלֹא חוֹשְׁשִׁים עַל זֶה וְלֹא יוֹדְעַים שֶׁבַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה תְּלוּיָה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע וְכוּ', וְכֻלָּם מְקַטְרְגִים לְעוֹרֵר לְאוֹתוֹ נָחָשׁ הַגָּדוֹל, שֶׁיְּהֵא מְקַטְרֵג עַל הָעוֹלָם, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, כְּשֶׁנִּמְצֵאת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ לְמַטָּה.

וְעַל כֵּן שָׁלַח ה' (וּכְתִיב שֵׁם הֲוָיָה, כְּדֵי לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּמִיתָתָם עַל שֶׁדִּבְּרוּ עַל ה', וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא) בָּהֶם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַהֲגַם שֶׁאַף בְּלֹא זֶה הָיוּ מְצוּיִים גַּם כֵּן בַּמִּדְבָּר נְחָשִׁים שְׂרָפִים, וּכְדִכְתִיב: "בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ, שָׂרָף וְעַקְּרָב" וְגוֹ', עִם כָּל זֶה הָיְתָה הַשְׁגָּחַת ה' שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹגְעִין בָּהֶן, וְלֹא כֵן עַתָּה, שֶׁלְּבַד שֶׁלֹּא הָיוּ מְשֻׁמָּרִים מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁגֵּרָה בָּם, וְעִנְיַן הַגֵּרוּי הָיָה רַק עַל הָעָם, שֶׁהֵם הָיוּ עִקַּר הַמְדַבְּרִים, וְעַל מִי שֶׁהָיָה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה גֵּרוּי. אָכֵן מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל שֶׁקּטְרֵג מִלְּמַעְלָה, נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁמִירָה מִכֻּלָּם, וּמִמֵּילָא מֵת עַם רַב מִיִּשְׂרָאֵל גַּם כֵּן, וּבָזֶה סָרָה הַקֻשְׁיָא הַשְׁנִיָה.