315. ישיבה (ב)

אֲפִילוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אִם חֲנָנוֹ ה' שֶׁמְּלַאכְתוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת, אוֹ שֶׁהוּא אִישׁ עָנִי שֶׁאֵין לוֹ חֲנוּת, יֵשֵׁב לוֹ כָּל הַיּוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אֵצֶל חַכְמֵי הָעִיר, וְיִקְנֶה חָכְמָה וּמוּסָר וְיִרְאַת ה'.

וַחֲבָל עַל כָּךְ שֶׁמְּצוּיִים בְּנֵי אָדָם שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין לָהֶם שׁוּם עֵסֶק, הוֹלְכִים כָּל הַיּוֹם מֵחֲנוּת לְחֲנוּת, וְגַם חֶלְקָם מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, וּמִתְבַּטְּלִים מִלִּמּוּד תּוֹרָה, וְיָדוּעַ חֹמֶר אִסּוּר בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְעוֹד, שֶׁמַּרְבִּים שְׂחוֹק וְלֵיצָנוּת וּדְבָרִים אֲסוּרִים, וּבְרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע. וְעוֹשֶׂה אֵלֶּה חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין לוֹ בְּכָךְ עָווֹן, כִּי אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, וְסָבוּר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא מַרְגִּישׁ כְּאִילּוּ הוּא חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְעַל זֶה אָמְרוּ חז"ל 'אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה', שֶׁאֵינָם מַחְשִׁיבִים אֶת הַתּוֹרָה אֲפִילוּ לֹא כְּרֶוַח מָמוֹן וְכִישִׁיבַת חֲנֻיּוֹת וּקְרָנוֹת. כִּי לְפִי הָאֱמֶת הַגְּמוּרָה וְהַבְּרוּרָה, לִמּוּד תּוֹרָה אֵינוֹ דְּבַר חֲסִידוּת, אֶלָּא חִיּוּב גָּמוּר הַמְּפֹרָשׁ בַּמִּשְׁנָיוֹת וּבַגְּמָרָא וּבַפּוֹסְקִים, שֶׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְשׁוּם אָדָם לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּבָטֵל אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת, וַאֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, וַאֲפִילוּ אִם לָמַד כָּל הַיּוֹם, אֵין פּוֹטֵר אוֹתוֹ מִיּוֹם הַדִּין עַל הֱיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בָּטֵל אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד.