(32) שער הזכירה, פרק ה

גַם מָצִינוּ שֶׁהַמְרַגְּלִים בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע מֵתוּ בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה" וְגוֹ' אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקישׁ, שֶׁמֵּתוּ בְּמִיתָה מְשׁוּנָה. וְאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא: מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם וְנָפַל עַל טַבּוּרָם, וְהָיוּ תּוֹלָעִים יוֹצְאִים מִפִּיהֶם וְנִכְנָסִים בִּלְשׁוֹנָם וּמִלְּשׁוֹנָם נִכְנָסִים בְּטַבּוּרָם.

וְאָמְרִינַן בַּעֲרָכִין: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע, מְנָא לָן? מִמְּרַגְּלִים, וּמַה הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, כָּךְ הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

מִכָּל זֶה נוּכַל לִלְמֹד גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁנֶּעֱנָשׁ הָאָדָם בִּנְגָעִים וּשְׁאָר עֳנָשִׁים עֲבוּר זֶה. וּמִמֵּילָא יוּבַן לַכֹּל מִדָּה טוֹבָה הַמְרֻבָּה, לְמִי שֶׁשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵעָוֹן זֶה.