(320) חלק שני, פרק כב

פרשת כי תצא

"הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם" וְגוֹ', "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". וְאִיתָא בְּסִפְרִי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ" וְגוֹ'. יָכוֹל בִּלְבָבְךָ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "זָכוֹר"? דְּתְהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וּפֵרוּשָׁהּ: כִּי אֶצְלָם "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, "לִשְׁמֹר מְאֹד" שֶׁלֹּא תְּבוֹאֶךָ, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ "כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים".

"וְזָכוֹר אֵת אֲשֶֹׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם", שֶׁתְּהֵא מַזְכִּיר זֶה בְּפִיךָ תָּמִיד (רַמְבָּ"ן). וְכָתַב שָׁם, שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ, כְּמוֹ: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם" וְכוּ', וְגַם זוֹ כְּמוֹתָם, מִצְוָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, שֶׁנִּזְכַּר הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה ה' לַצַּדֶּקֶת הַנְּבִיאָה, שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ גְּמוּל נַפְשָׁהּ, אֲשֶׁר אֲהָבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לֹא הוֹעִילוּהָ. גַּם אַתָּה, אִם תֵּשֵׁב, בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי, לֹא תִּנָּצֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.