(323) חלק שני, פרק יז, קדושים-בהר

פרשת קדושים, בהר

בְּפָרָשַׁת בְּהַר: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". כָּאן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא: גְּדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ, וְזֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וְאָמְרִינַן שָׁם: כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ, חוּץ מִן שַׁעֲרֵי אוֹנָאָה, לְהִפָּרַע מְן הַמְאַנֶּה. וְאוֹנָאַת דְּבָרִים הִיא גַּם כֵּן נִכְנֶסֶת בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא.