325. כיבוד אב ואם (א)

יָדוּעַ גֹּדֶל חִיּוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב אֶת כְּבוֹדָם לִכְבוֹד ה', וְהַמְּזַלְזֵל בִּכְבוֹדָם – גָּדוֹל עֲווֹנוֹ. וְעַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ בָּנִים הַמִּתְפָּרְצִים, וְקַל בְּעֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא לְכַבֵּד אָב וָאֵם, וּמַרְבִּים לַעֲבוֹר עַל דַּעְתָּם, וְיֵשׁ בָּנִים מַשְׁחִיתִים שֶׁמְּזַלְזְלִים בִּכְבוֹדָם וּמְצַעֲרִים אוֹתָם צַעַר בַּנֶּפֶשׁ. אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁכָּךְ גּוֹרְמִים לַאֲבִיהֶם, אוֹי לָהֶם מִיּוֹם הַדִּין, כִּי עַל הַכֹּל יָבִיא אֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט, עַל מַה שֶׁעָבַר עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְעַל מַה שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיו וְאִמּוֹ וְצִעֵר אוֹתָם, וְעַל אֲשֶׁר גָּרַם כַּעַס לְאָבִיו וְאִמּוֹ, וְאוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה – כִּי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יַעֲשׂוּ בָּנָיו לוֹ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.