(345) חתימת הספר, פרק א

פרק א: הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לִתְפִלָּה בְּצִבּוּר.

הִנֵּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים בִּזְמַנֵּנוּ לִפְרֹץ הַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה עַד כֹּה אֵצֶל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, הֲמוֹן הָעָם כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא זָכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, עַל כָּל פָּנִים טַכְסִיסֵי הַתְּפִלָּה בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר קָדוֹשׁ הָיוּ אֵצֶל הֶהָמוֹן כֻּלּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ כֻּלָּם זְרִיזִים לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְלֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְלִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, הַכֹּל כַּדִּין. וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּרִין גַּם כֵּן עַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא לְלִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה. אֲבָל, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּיּוֹם הִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר מְאֹד, שֶׁמִּלְבַד שֶׁמִּתְחַזֵּק לְבַטֵּל לִמּוּד הַתּוֹרָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן לִגְדוֹלִים וְהֵן לִקְּטַנִּים (ואֲפִלּוּ מִתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֶבֶל פִּיהֶם יָקָר מְאֹד, כַּיָּדוּעַ), עוֹד הוּא מִתְחַזֵּקּ מְעַט מְעַט בְּהַדְרָגָה לְבַטֵּל גַּם מִצְוַת תְּפִלָּה וּתְפִלִּין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. קֹדֶם כֹּל מְפַתֵּהוּ, שֶׁמִּפְּנֵי טִרְדּוֹתָיו לֹא יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וּמַעֲרִיב בִּקְבִיעוּת, רַק לִפְרָקִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נַעֲשֶׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר, וּמִמֵּילָא אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא פָּנוּי לְגַמְרֵי בְּבֵיתוֹ, מִתְעַצֵּל לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ גַּם שִׁעוּר הַתּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מֵאֵיזֶה חֲבוּרָה "חַיֵּי אָדָם" אוֹ "עֵין יַעֲקֹב", וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹתוֹ לְבַטֵּל לִפְרָקִים גַּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בִּקבִיעוּת, רַק בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם קְרִיאַת הַתּוֹרָה אֵינוֹ סָפוּן בְּעֵינָיו, וְיָבוֹא רַק בְּשַׁבָּת לַתְּפִלָּה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן גַּם בְּשַׁבָּת לֹא יָבוֹא, כִּי אִם בְּשַׁבַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַזָּן מְנַגֵּן, וְאַחַר כָּךְ מִתְחַזֵּק עוֹד הַיֵּצֶר וּמְפַתֵּהוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ חֲבֵרָיו הָרָעִים לְבַטֵּל גַּם מִצְוַת תְּפִלִּין לִפְרָקִים, שֶׁהִיא הַפְּאֵר שֶׁעַל רֹאשֵׁנוּ. כְּלַל הַדְּבָרִים: הַיֵּצֶר מִתְחַזֵּק לִטֹּל מֵעַם יִשְׂרָאֵל כָּל הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ.