(349) חתימת הספר, פרק א

ה. יָדוּע מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִין בְּכָל יוֹם: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ', וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית.

ו. דָּבָר זֶה גּוֹרֵם לַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת: אָמְרוּ לֵהּ, לְר' יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל. תָּמַהּ וְאָמַר: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה" כְּתִיב. כֵּיוָן דְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמַּקְדִּימִים וּמַחְשִׁיכִים לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אָמַר: הַיְנוּ דְּאַהֲנֵהּ לְהוּ, וּכְדִכְתִיב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

ז. כָּל אִישׁ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל, מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה עֵת רָצוֹן שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.

ח. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס". מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי, מְדַקְּדְּקַין מְאֹד עַל כָּל בְּרָכָה אִם כִּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ כַּהֹגֶן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק: "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר (מִלְּשׁוֹן כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, שֶׁהוּא יָחִיד), וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" (שֶׁל רַבִּים). וְיָדוּעַ שֶׁכַּיּוֹם הַטְּרָדוֹת רַבּוּ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁאֵין מָצוּי לְאִישׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אִם לֹא שֶׁיַּעֲמֹל עַל זֶה הַרְבֵּה, וְכָל אִישׁ הֲלֹא רוֹצֶה, שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה. אִם כֵּן עַל כָּל פָּנִים עָלָיו לְהֵעָזֵר בְּעֵצָה זוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "קַל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס".