יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

350. עונש

ידוע מאמר הכתוב במשלי 'גם ענוש לצדיק לא טוב', ואמרו חז"ל, כל מי שחברו נענש על ידו, אין מכניסים אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. ומי שמעניש והורג על ידי קללותיו, כמה רעות עושה, אחת, שמא היה ראוי להיוולד לאותו אדם בן צדיק. ועוד, שבזמן שהרשע מצטער שכינה מצטערת. ומה שמצינו בחז"ל כמה פעמים שאמרו 'נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות', היינו שהיו מכוונים שאם הרשע חייב מיתה, וחפץ ה' בזה, תועיל הכוונה. ואם לא – לא ימות.

וכיון שכל כך חמור הדבר, ראוי לאדם למחול לכל אדם, ולבקש רחמים שלא יענש שום אדם מחמתו. ועוד מטעם אחר ראוי לבקש רחמים שלא ייענשו אחרים מחמתו, כיון שאם אכן ייענש אדם מחמתו, הרי בקושי גדול יוכל להמנע מלעבור על מה שאמר הכתוב 'בנפול אויבך אל תשמח', ונאמר עוד 'שמח לאיד לא ינקה'. ואם הוא ינצל מלחטוא, אפשר שחברו לא ינצל מחטא מלהיות חושד בכשרים, שיחשוד את חברו שהוא שמח על רעתו, נמצא שהמקלל את חברו ומבקש רעתו – גורם רעה לעצמו.

וכשם שאמרו חז"ל שהמוסר דין על חברו הוא נענש תחלה, כן הדבר הזה, שהמבקש שיענש חברו בעבור אשר חטא לו, יקטרגו עליו בשמים, שהוא עצמו ראוי לעונש על חטאיו, ולעומת זאת, המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)