354. מצוות (ג)

וְאִם יֹאמַר אָדָם, מִי לֹא יָדַע אֶת כָּל אֵלֶּה, שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְרַע וָמָר עָזוֹב אֶת ה' וַעֲבֹר מִצְווֹתָיו מִכָּל רָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיָדַעְנוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, אֲבָל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע וְקָשֶׁה כַּבַּרְזֶל, וְאֵינִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם נֶגְדּוֹ. אַף זוֹ אֵינָהּ תְּשׁוּבָה, וְאֵין טַעֲנָה זוֹ פּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ מִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, שֶׁכְּבָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָאתִי יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין, שֶׁהַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ מַחֲזִירָן לַמּוּטָב. וַאֲפִילוּ אִם הַיֵּצֶר קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל, מִתְפּוֹצֵץ. וּבְרִיאַת הַיֵּצֶר הָרַע נֶעֶשְׂתָה לְטוֹבַת הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו וִיקַבֵּל שָׂכָר. וְאִם יֹאמַר אָדָם 'לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם', אִם כֵּן לָמָּה לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם בּוֹאוֹ לָעוֹלָם הָיָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁמְּקַבְּלִים מֵה' מַתְּנֹת חִנָּם, וְלֹא שְׁלָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וְיֵשׁ לוֹ לִשְׂמוֹחַ בִּרְאוֹתוֹ שֶׁיִּצְרוֹ מְסִיתוֹ לַעֲבוֹר עֲבֵרָה אוֹ לְבַטֵּל מִצְוָה, וְאָז יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לָכֹף אֶת יִצְרוֹ, כִּי יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹתוֹ וּלְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ שֶׁגָּדוֹל הוּא הַשָּׂכָר שֶׁנּוֹתְנִים לָאָדָם עַל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, אוֹ עַל הִמָּנְעוּתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, כַּאֲשֶׁר יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ, יוֹתֵר מִשָּׂכָר שֶׁל מֵאָה מִצְווֹת שֶׁאֵין יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶם. וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר מִלַּעֲבוֹר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, וְלֹא עָצַרְתִּי כּוֹחַ מִלְּקַיֵּם מִצְוָה פְּלוֹנִית, כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הָאִישׁ יַעֲשֶׂה, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ מַעֲשָׂיו לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל הַצַּדִּיקִים, כִּי גַּם הֵם הָיוּ יְלוּדֵי אִשָּׁה, וְגַם לָהֶם הָיָה יֵצֶר הָרַע כָּמוֹנוּ. וְגַם עַתָּה, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ וְיֵשׁ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים.