יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

355. ערך (א)

כל עניני עבודת השם יתברך צריכים הערכה, איזו היא דרך ישרה שינהג בה האדם, שלא יצא שכרו בהפסדו. כגון העומדים בבית ה' בלילות – יראו אם יכולים להיזהר שלא תחטפם שנה בקריאת שמע ובתפלת שחרית, ואם לא יישן ביום – יבוא לישן בערבית וברכת המזון, שאז נמצא שההפסד גדול מהשבח. וכן אם יהיה לומד כשהוא מתנמנם, הרי זה יגע לריק, וטוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה. והרי זה דומה למה שאומרים בני אדם, שהקמצן חושב להרויח מטבע אחת ומוציא עבור זה ארבע מטבעות, כן אדם זה חושב להרויח מצוה אחת, ומפסיד כמה וכמה מצוות. ולעולם צריך לראות שתהא התוספת בעבודת ה' – מרובה על העיקר, ולא שהתוספת תפסיד את העיקר.

וכן צריך להעריך ולהבחין בין טוב לטוב יותר, כגון בענין הלימוד, אף שודאי כל לימוד הוא טוב, יבחר לו לימוד המתאים לו לפי שכלו, ולפי עיתות הפנאי שיש לו, כגון דינים הנצרכים דבר בעתו, או הלכות מעשה הקרבנות – שהוא חשוב מאד לפני ה', או ספרי מוסר ויראת השם, ואם יש לו פנאי – יאחז בזה וגם מזה לא יניח ידו.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)