יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

358. עניות (א)

העניות היא נסיון גדול לאדם, כמאמר חז"ל 'חסרון כיס קשה מכולם', כי עולם חשך בעדו, עוללים שאלו לחם פורש אין להם, והנושים נוגשים, ובעל הבית דוחק על שכירות הבית, ומחלוקות רבות באות עליו, וכהנה רעות רבות וצרות שעוברות על נפש העני אשר לא יכילון מגילות. אמנם זאת נחמתו בעניו, בידעו כי יחלץ בעניו מדינה של גיהנם, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. ויתן אל לבו, היתכן ששופט כל הארץ לא יעשה משפט ישר, חס ושלום, ויתן לאחד לאכול לשבעה ולהתענג מרוב כל, ולאחד יניח להיות ברעב ובצמא ובחוסר כל, חלילה, אלא ודאי 'הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט', ועושה לכל אחד את הטוב עבורו בלי שום ספק, ואשריו אם יעמוד בנסיון ולא יתרעם על מדותיו יתברך, ויקבל הכל בשמחה ובטוב לבב, ועל כל צרה וצרה שלא תבוא ינענע ראשו ויאמר, גם זו לטובה. ויחשוב שגם בארזים נפלה שלהבת, גאוני עולם בכל הדורות אשר עברו ימי עוני ודוחק וצער, כמפורש בש"ס ומדרשים, כגון הלל הזקן ורבי אלעזר בן פדת, וכן רבים וטובים אשר עברו על ראשם רעות רבות וצרות יותר ממנו, ולא טוב הוא מהם, ולא יעבור מחמת עניותו על דעת קונו, לא יגנוב ולא יכחש ולא יעשה עולה ולא ידבר כזב, כי מוטב לו לאדם למות ברעב ולא יהא רשע לפני המקום שעה אחת. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, כי הוא זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)