(36) שער הזכירה, פרק ח

פרק ח: יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

גַּם נִגְרָע עַל יְדֵי זֶה מִמַּדְרֵגַת מִין אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכֶּלֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ' רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ: לֹא תַשִּׂיא, וְסָמִיךְ לֵהּ: "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". וְהַטַּעַם הוּא פָּשׁוּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמַּהַרַ"ל מִפְּרָאג, כִּי הַכְּלָבִים הָיוּ שׁוֹמְרִין אֶת עַצְמָן בְּעֵת הַצֹּרֶךְ מִלַּחֲרֹץ לְשׁוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ". וְהוּא, אֲשֶׁר חָלַק לוֹ ה' בִּינָה וָדַעַת, לֹא יוּכַל לַעֲצֹר אֶת יִצְרוֹ מִזֶּה, עַל כֵּן הוּא גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ.

עוֹד אִיתָא בַּעֲרָכִין אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְסָקְלוֹ בָּאֶבֶן, כְּתִיב הָכָא "אוֹתוֹ אַצְמִית" וּכְתִיב הָתָם: "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיַּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי".

הג"ה. וּרְאֵה אָחִי, כִּי פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה', וְכָל דִּבְרֵי חֲזַ"ל חַיִּים וְקַיָּמִים. דְּבִשְׁמוּאֵל ב' פֶּרֶק ט"ז, תֵּכֶף אַחַר הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁעָנָה דָּוִד לְצִיבָא: הִנֵּה לְךָ כָּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶת, שֶׁדָּבָר זֶה נֶחְשָׁב לְקַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע לְפִי דַּעַת אֵיזֶה מֵאָמוֹרָאִים וְעַיֵּן בְּשַׁבָּת נ"ו), כָּתוּב: "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת" וְגוֹ', מִתֵּבַת "וְהִנֵּה" מַשְׁמַע דְּשַׁיָּךְ זֶה לְמַעְלָה, אַךְ מִי יוּכַל לְמַלֵּל אֶת גֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁקּבֵּל עַל עַצְמוֹ דִּין שָׁמַיִם וְלֹא הִנִּיחוֹ לַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה לִנְגֹּעַ בְּשִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא וְאָמַר: "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל", אַף שֶׁלֹּא שִׁעֵר עֲדַיִן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהָיָה הָעֹנֶשׁ עֲבוּר זֶה, דְּאִי לָאו הָכִי לֹא הָיָה אוֹמֵר לְבַסּוֹף: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה", אַף עַל פִּי כֵן סָבַל כָּל הָעֶלְבּוֹנוֹת מִשִּׁמְעִי, שֶׁסָּקַל אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וְקִלְּלוֹ וְעִפֵּר אוֹתוֹ בְּעָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא, וְתָלָה, שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ).