36. אהבת רעים (ב)

'סוּר מֵרָע בְּדִבּוּר', הַיְנוּ שֶׁיִּזָּהֵר וְיִשָּׁמֵר מִלְּדַבֵּר אֶל חֲבֵרוֹ אוֹ עַל חֲבֵרוֹ שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיְּדַבְּרוּ אֵלָיו אוֹ עָלָיו, וּבָזֶה נִכְלָל לָשׁוֹן הָרַע וְאוֹנָאַת דְּבָרִים וְכָהֵנָּה רַבּוֹת.

'סוּר מֵרָע בְּמַעֲשֵׂה', הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לַחֲבֵרוֹ וְלֹא יִגְרֹם לוֹ שׁוּם נֵזֶק, כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ. וְצָרִיךְ לְהַעֲמִיק בָּזֶה, כִּי רַבּוֹת בָּזֶה הַהַטְּעָיוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהוֹרוֹת הֶתֵּר לְעַצְמוֹ, וְלִנְטוֹת אַחֲרֵי הַבֶּצַע אֲפִילוּ בְּהֶפְסֵד חֲבֵרוֹ. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ 'אָדָם נִכָּר בְּכִיסוֹ'.

'עַשֵׂה טוֹב בְּדִבּוּר', לְדַבֵּר דְּבָרִים טוֹבִים וּנְכוֹנִים לְשַׂמֵּחַ אֲנָשִׁים, כְּגוֹן בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת, וּלְהָרִים מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁעָשׂוּי לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֵיזֶה נֵזֶק וְכַדּוֹמֶה, וּלְנַחֲמוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

'עַשֵׂה טוֹב בְּמַעֲשֵׂה', הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד בַּגּוּף וּבַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ וְשֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו אֲחֵרִים, וְאַף שֶׁיִּדְּחֲקוּ חֲבֵרָיו אֶת עַצְמָם כְּדֵי לְרַחֵם עָלָיו, כָּכָה יַעֲשֶׂה לַאֲחֵרִים, לְמַעַן עֲשׂוֹת חֶסֶד וּלְקַיֵּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וּלְפִי רוֹב צַעֲרוֹ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ עֲבוּר חֲבֵרוֹ, יִגְדַּל שְׂכָרוֹ, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ. כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד אֲנַחְנוּ, אַחִים אֲנַחְנוּ, וְכַאֲשֶׁר יָחוּס הָאָדָם עַל אֶחָד מֵאֵיבָרָיו, כָּךְ צָרִיךְ לָחוּס עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כֻּלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד וּכְגוּף אֶחָד.