360. מותרות (א)

וְחִסָּרוֹן נוֹסַף בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה הַיְתֵרָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁכָּל מַה שֶׁאוֹכֵל הָאָדָם בִּימֵי הַחוֹל, מֵעֵבֶר לְמַה שֶׁהוּא צָרִיךְ כְּדֵי לִהְיוֹת בָּרִיא לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹסִיף כֹּחַ בַּסִטְרָא אַחֲרָא וּבַיֵּצֶר הָרַע לְהַחְטִיאוֹ, וּמְאַבֵּד אֶת הַזְּמַן יְקַר הָעֵרֶךְ. וְכָל הַהֲנָאוֹת וְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, הֶבֶל הֲבָלִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.

וְלָכֵן, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, יִתְגַּבֵּר וְיִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכֵן בְּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת יִבְחַר לוֹ דֶּרֶךְ מְמֻצַּעַת כְּבִרְכַּת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, וְלֹא יֵלֵךְ אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, וְהַשְּׁאָר יִתֵּן לִצְדָקָה לַעֲמֵלֵי תּוֹרָה וְיִקְנֶה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן מָּצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְצַמְצֵם בַּהֲנָאוֹתָיו וּבְתַעֲנוּגֵי מְלָכִים, וְאֶת מַה שֶׁחָסַךְ הָיָה מַפְרִישׁ לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָסַף בְּכָךְ הוֹן רַב.