יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

366. פרנסה (ד)

אדם שזכה, והרחיב ה' את גבולו, ויש לו ממון רב, ימעט בעסקיו ותהא מלאכתו נעשית על ידי אחרים, ויעסוק בתורה. ולא יהיה רע עין אוהב כסף, אלא ישמח בחלקו, ויהנה מיגיעו הוא ובני ביתו, ובשרו ישכון לבטח וחיי נחת יחיה, וירבה זכויות לנפש אביו ואמו, ויכין מעדנים רוחניים לנפשו בפיזור צדקה ועשות חסד, כברכת ה' אשר נתן לו, כי זה חלקו מכל עמלו.

אבל מי שהוא יגע להעשיר בגזל ואונאה ועוולה ושקר, וכהנה איסורים רבים המתרגשים במשא ומתן, ומבטל תפילות בצבור, ואינו קובע עתים לתורה כלל, הרי זה הרע את מעשיו, וקפח את פרנסתו, ואין רואה סימן ברכה בכל עמלו שיעמל. ואם לשעה יצליח – כבר אמר הכתוב 'עושה עושר ולא במשפט – בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל'. וזה מעשה שטן, שגורם לאדם להצליח לפי שעה על ידי עוולה ובטול תפלות ובטול קביעות עתים לתורה, כדי להטעותו שיתמיד ברשעתו. ולמי שהולך בדרך טובים, ה' צדיק יבחן, שיהא לו הפסד ובטול רוח לפי שעה כדי לנסותו ולהיטיבו באחריתו.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)