(375) חתימת הספר, פרק א

ד. הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגוֹ', אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. וּבְעִנְיְנֵי הַכֶּסֶף יָדוּעַ, אִם מִזְדַּמֵּן לְאָדָם עֵסֶק, שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, וְעוֹד עֵסֶק שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ מִמֶּנּוּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, בְּוַדַּאי יִתְחַזֵּק לִטֹּל הָעֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ הַרְבֵּה. וְגַם בְּעִנְיָנֵנוּ, הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹסְקְין בְּמִצְוָה לִמְרֻבִּין הָעוֹסְקין בְּמִצְוָה, וּכְמוֹ דִּכְתִיב: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ", וְכִדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְעַל כֵּן בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁלְּבַד מִצְוַת תְּפִלָּה מְקַיְּמִים עוֹד כַּמָּה מִצְוֹת דְּאוֹרַיְתָא: א. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הֲנָחַת תְּפִלִּין. ב. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קרִיאַת שְׁמַע. ג. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאִם כֵּן, כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וּמְקַּיְּמִים כֻּלָּם כָּל אֵלּוּ הַמִּצְוֹת, נִתְעַלֶּה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי.