יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

375. פרנסה (ג)

"תנו רבנן, ואספת דגנך כו' לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך גו', יכול דברים ככתבן, תלמוד לומר ואספת דגנך, הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחאי אומר, אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' תורה מה תהא עליה, אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים כו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר ואספת דגנך".

ודאי שאין דעת רבי ישמעאל שיהא הרשות נתונה לאדם לפרוש ח"ו אף זמן מועט מעסק התורה ולעסוק בפרנסה, ויהיה בטל אותו העת מעסק התורה לגמרי ח"ו. אמנם רמזו רבי ישמעאל בלשונו הקדוש – 'הנהג בהן מנהג דרך ארץ', רצה לומר, 'עמהן' – עם הדברי תורה, היינו שגם באותו העת ושעה מועטת שאתה עוסק בפרנסה, כדי הצורך וההכרח לחיות נפש, על כל פנים ברעיוני מחשבתך תהא מהרהר רק בדברי תורה.

ואמרו שם, הרבה עשו כרבי ישמעאל, ועלתה בידם. והרבה עשו כרביע שמעון בן יוחאי, ולא עלתה בידם. היינו 'רבים' דוקא, כי ודאי שלכלל ההמון כמעט בלתי אפשר שיתמידו כל ימיהם רק בעסק התורה, שלא לפנות אף שעה מועטת לשום עסק פרנסת מזונות כלל, אבל יחיד לעצמו, שאפשר לו להיות אך עסוק כל ימיו בתורתו ועבודתו יתברך שמו, ודאי שחובה מוטלת עליו שלא לפרוש אף זמן מועט מתורה ועבודה לעסק פרנסה חס ושלום, וכדעת רבי שמעון בן יוחאי. (נפש החיים שער א פרק ח).

 

מדור זה מוקדש לע"נ גלעד בן משה ז"ל - מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ, וְכָתוּב אַפִּנְקָסֵיהּ דְגִלְעָד ז"ל: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"