377. מדות (ב)

אָמְנָם מַה יַעֲשֶׂה מִי שֶׁנּוֹלַד וּמִדּוֹתָיו רָעוֹת וְדֵעוֹתָיו כְּעוּרוֹת, וְתוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְאוֹמֵר לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע, וְדַרְכּוֹ יָשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה זֹאת אֵיפוֹא, אוּלַי יִנָּצֵל: יִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה' יוֹם יוֹם, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם בְּתוֹךְ תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁיְתַקְנֵהוּ בְּעֵצָה טוֹבָה לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת, וּבְכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת, וְיַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וְגַם יַתְמִיד לִלְמֹד בַּסְּפָרִים הַמְּלַמְּדִים לָאָדָם, וְיִתְאַבֵּק בַּעֲפַר הַחֲכָמִים וְיִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְאַל יָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם, אֲפִילוּ אִם נִרְאָה לוֹ שֶׁאוֹמְרִים עַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין. וִיבַטֵּל דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן אֲחֵרִים, וְיִתְחַזֵּק בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה בְּרֹב עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת לַעֲשׂוֹת נֶגֶד טִבְעוֹ אוֹ נֶגֶד דַּעְתּוֹ זְמַן רַב, עַד שֶׁהַהֶרְגֵּל יֵעָשֶׂה לוֹ טֶבַע, וְיִפְקַח ה' אֶת עֵינָיו, וְיִרְאֶה בְּעֵינָיו, וּלְבָבוֹ יָבִין אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, וּלְפִי גֹּדֶל צַעֲרוֹ, יִהְיֶה גֹּדֶל שְׂכָרוֹ. וּמְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ שֶׁהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִים אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

אֲבָל צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע, שֶׁאַף אִם נוֹלָד עִם מִדּוֹת רָעוֹת, לֹא יוּכַל לְהִפָּטֵר מִדִּין שָׁמַיִם בְּטַעֲנָה שֶׁכָּךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ וְכָךְ הִשִּׂיגָה דַּעְתּוֹ, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק וְלַעֲבֹר עַל דַּעְתּוֹ וּמִדּוֹתָיו, אֵין הַדָּבָר כֵּן, וְאֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ מוֹצִיאָתוֹ מִידֵי עֲבֵרָה, כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הָאִישׁ יַעֲשֶׂה, וְיָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת הַכֹּל – עַל יְדֵי עָמָל וִיגִיעָה. וּכְבָר אָמְרוּ חז"ל 'יָגַעְתָּ וְלֹא מָּצָאתָ, אַל תַּאֲמִין', וְ"אָדָם לְעָמָל יוּלָּד". אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.