390. דינים שונים, מב-מג
דיני השמעת קול
מב. אסור להשמיע קול בדרך שיר או לפי קצב אף בלי עזרת כלי, על ידי כל פעולה שהאדם עושה באחד מאברי גופו, כגון על ידי מחיאת כפים או הקשת אצבע האגודל באמה, אם לא בשמחה של מצוה או בשינוי, שלא כפי הדרך שרגילים לעשות בימות החול, כגון שיקיש בידו האחת על גב ידו האחרת. אבל מותר למחוא כפים, אפילו בדרך הרגילה, אם עושה כן כדי להעיר את הישנים, או כדי להשתיק את המסובים וכדומה, ובלבד שלא יעשה כן לפי קצב מסוים.
מג. השריקה בפה מותרת בשבת וביום טוב, לרבות שריקת ניגון או שיר.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
