(40) שער הזכירה, פרק ט

פרק ט: יְבֹאַר בּוֹ רֹעַ עֵנְיָנוֹ עַל יְדֵי זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא.

הִנֵּה בַּפְּרָקְים שֶׁעָבְרוּ נִתְבָּאֵר עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַתָּה נְבָאֵר גֹּדֶל עָנְשׁוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא.

הִנֵּה חֲזַ"ל בֵּאֲרוּ לָנוּ, שֶׁבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֶחָד מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי שְׁכִינָה כִּדְאִיתָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין מְקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה: כַּת חֲנֵפִים, כַּת שַׁקרָנִים, כַּת לֵיצָנִים, כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. כַּת לֵיצָנִים דִּכְתִיב וְכוּ' כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב: "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע", צַדִּיק אַתָּה ה', וְלֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע, וּפָרָשָׁה זוֹ אַיְרֵי בְּעָוֹן שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע כִּדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְגַם כִּי הַבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע נִקְרָא בְּשֵׁם רַע, כִּדְאִיתָא בַּאֲגָדַת מִשְׁלֵי עַל פָּסוּק: "מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע", אָמַר רַב חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא: כִּי מִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרְאוֹ רַע וְכוּ'. גַּם הוּא נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם בַּמָּדוֹר הַג' עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם עַל רוּת.

וּרְאֵה אֶת גֹּדֶל עָנְשָׁם, שֶׁכִּמְעַט עֲבוּר גֹּדֶל חֶטְאָם אֵין יְכֹלֶת בַּגֵּיהִנֹּם לְנַקּוֹתָם מִן הֶעָוֹן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק י"ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהָרְשָׁעִים מְסַפְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, וְעוֹלֶה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כְּמוֹ כֵן יוֹרְדִין מַלְאָכִין מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְנוֹטְלִין אוֹתָן הָרְשָׁעִים וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָן לְתוֹךְ עָמְקָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מְשִׁיבָה גֵּיהִנֹּם וְאוֹמֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין לִי יְכֹלֶת לִפְרֹעַ לָהֶם דַּי כְּפִי עֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם, וְאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יָכוֹל לִתֵּן לָהֶם דַי פֻּרְעָנוּתָם, וַהֲלֹא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הַזֶּה חָטָא מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקַיעַ. אֶלָּא שַׁגֵּר בּוֹ חִצֶּיךָ מִלְּמַעְלָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ גַחֲלֵי רְתָמִים מִלְּמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לְשׁוֹן רְמִיָּה; חִצֵּי גִּבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַחֲלֵי רְתָמִים", וְאֵין גִּבּוֹר אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר" וְכוּ'. וּכְעֵין זֶה אִיתָא בַּעֲרָכִין עַיֵּן שָׁם. וְכַמָּה צָרִיךְ הָאִישׁ הַנִּלְבָּב לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּזֶה הָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא, אֲשֶׁר בֵּית הָאֲסוּרִים הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַגֵּיהִנֹּם, אֵין בּוֹ דַּי, עַד שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ גַּם כֵּן מִלְּמַעְלָה.