(41) פרק ב, ברכת הפת
טו. יזהר מאד לומר דברי תורה על שולחנו, ש'כל שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים', ועל כל פנים יאמר איזה מזמור, ומנהג טוב לומר 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר', שהוא דברי תורה, וגם תפילה על מזונותיו (ומבואר בזוהר שאסור לאכול עד שמתפלל על מזונו). וכשאין שהות לומר דברי תורה בסעודה, יאמר 'מים אחרונים חובה' לפני שנוטל מים אחרונים. ומכל מקום בשעת אכילה ממש, אין משיחין אפילו בדברי תורה (ויש מקילים בזמנינו שאוכלים בישיבה, ולא מסובים).
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
