צא. רשאי אדם לעשות לצורך החול דבר שאינו מלאכה, ואינו איסור דרבנן, ואין בו טורח, אשר אם לא יעשנו עתה – לא יוכל לעשותו בימות החול, ויבא לידי הפסד.
ולכן, רשאי אדם להפר את נדרי אשתו בשבת, גם אם אין בהפרה זו משום צורך השבת, כיון שאם לא יפר לה היום לא יוכל להפר לה עוד. ובמקום שאפשר – לא יאמר לה בפירוש שהנדר מופר, אלא יאמר לה לעשות דבר המורה על הפרתו, ולמשל, אם נדרה שלא תאכל מאכל מסוים, יאמר לה 'אכלי מאכל זה', ובכך הנדר מופר.
רשאי אדם לטלטל כלי שמלאכתו להיתר, כדי שלא ייגנב או ישבר, גם אם אינו צריך לו לאותו יום, אלא למחר. מכניס אדם לביתו בגדים הנמצאים בחוץ (בתנאי שהיו יבשים כבר בערב שבת בין השמשות), אם יש חשש שהגשם ירטיבם ולא יוכל ללובשם במוצאי שבת. רשאי אדם להזמין את חבריו להשתתף בשמחתו שתיערך ביום חול.
