420. נטילת ידים (ב)

יֵשׁ נְטִילַת יָדַיִם נוֹסֶפֶת, שֶׁהִיא יוֹתֵר חִיּוּבִית, וְהִיא נְטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים, שֶׁהִיא חוֹבָה. וְאַף בַּזְּמַן הַזֶּה, אֲפִילוּ שֶׁאֵין מָצוּי בֵּינֵינוּ מֶלַח סְדוֹמִית (שֶׁהוּא אֶחָד הַטְּעָמִים לְתַקָּנַת מַיִם אַחֲרוֹנִים), מִכָּל מָקוֹם מוּטָל עָלֵינוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְזַלְזְלִים בִּנְּטִילָה זוֹ גַּם כֵּן, וְאֵין נוֹטְלִים מַיִם אַחֲרוֹנִים אֶלָּא בְּאָכְלָם עַל הַשֻּׁלְחָן בְּחֶבְרַת בְּנֵי הַבַּיִת, אֲבָל אִם אוֹכֵל פִּתּוֹ בַּחֲנוּת, אוֹ בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, וַעֲבֵרָה הִיא בְּיָדָם. וְהָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה', יִהְיֶה לוֹ בַּחֲנוּתוֹ אוֹ בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ כְּלִי מוּכָן לִטּוֹל וּכְלִי נוֹסָף לְקַבֵּל אֶת הַמַּיִם, שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִים אֶלָּא לְתוֹךְ כְּלִי, וּבָזֶה יִנָּצֵל מִכָּל רַע.