ח. נאמר בפסוק 'וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך', ולמדו מכאן חכמים שאסור לאדם ללכת בשבת למקום שניכר שהוא הולך אליו כדי לעשות במוצאי שבת מעשה האסור לעשותו בשבת, והאיסור הוא בשלשה תנאים: 1. כוונתו לעשות שם במוצאי שבת מעשה האסור לעשייה בשבת. 2. לא קיימת כל אפשרות או תקנה שיהא מותר לעשות מעשה זה בשבת. 3. מתוך מעשיו ניכר שרצונו לעשות את המעשה במוצאי שבת (ולהלן יובאו דוגמאות לדינים אלו).
