424. נקיות (ב)

וְיֵשׁ עִנְיַן בִּנְקִיּוּת שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר בּוֹ הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּהֵא גּוּפוֹ נָקִי מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים בְּעָמְדוֹ לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְלִמּוּד תּוֹרָה, וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁהַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו לֹא יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּתוֹ תוֹעֵבָה. וְגַם מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ נְקִיִּים מִכָּל לִכְלוּךְ, וְגַם הַמָּקוֹם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נָקִי מִכָּל לִכְלוּךְ וּמִכָּל רֵיחַ רַע. וּמִצְוָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַנָּשִׁים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תִּינוֹקוֹת, שֶׁתִּהְיֶה כָּל אִשָּׁה צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָה, שֶׁיִּהְיֶה לְעוֹלָם בִּנְקִיּוּת, וְשֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ בִּנְקִיּוּת, וְאִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל.

֍ ֍ ֍

בִּכְלָל מִדַּת הַנְּקִיּוּת שֶׁיְּהֵא הָאָדָם נָקִי מִכָּל רְבָב וּמִכֹּל לִכְלוּךְ, וְיִהְיוּ בְּגָדָיו נְקִיִּים וּמְגֹהָצִים, וְלֹא יֵרָאֶה הַחוּצָה בִּבְגָדִים מְלֻכְלָכִים, כְּאַחַד הָרֵיקִים. וְיָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל עַל תַּלְמִיד חָכָם שֶּׁנִּמְצָא רְבָב עַל בִּגְדוֹ, וְכָל אָדָם יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּתַלְמִיד חָכָם לְעִנְיָן זֶה.