425. נאמנות

נֶאֱמָנוּת הִיא מִדָּה נֶאֱמָנָה, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, שֶׁיְּהֵא הַשָּׂכִיר נֶאֱמָן לְמַשְּׂכִּירוֹ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְהַשָּׁלִיחַ יִהְיֶה צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו. וּבִפְרָט שְׁלוּחֵי מִצְוָה וְכָל הַמֻּשְׂכָּרִים לִמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, כְּגוֹן מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת וּשְׁלוּחֵי צִבּוּר וְכַדּוֹמֶה, צְרִיכִים זְרִיזוּת יְתֵרָה לְהִתְנַהֵג בְּנֶאֱמָנוּת גְּמוּרָה, וְשֶׁלֹּא לִמְעוֹל בִּשְׁלִיחוּתָם אֲפִילוּ דַּקָּה מִן הֲדַקָּה, פֶּן יֵאָמֵר עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה".

גַם הַמַּשְׂכִּירִים צְרִיכִים לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לִשְׂכִירֵיהֶם, לִפְקֹחַ עֵינֵיהֶם עֲלֵיהֶם, וּלְקָרֵב לָהֶם הַתּוֹעֶלֶת, וּבִפְרָט לָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, שֶׁהֵם תְּלוּיִים בְּאַנְשֵׁי הַקָּהָל, וְאַנְשֵׁי הַקָּהָל תְּלוּיִים בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

כְּלָל הַדְּבָרִים, שֶׁזּוֹ מִדָּה הַצְּרִיכָה לְכָל אָדָם, הָעוֹבֵד יַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וְלֹא יִטֶּה אַחֲרֵי בִּצְעוֹ, רַק יַעֲשֶׂה מַה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת כַדָּת, וְהַמַּעֲבִיד יִפְתָּח לוֹ אֶת יָדוֹ בְּעַיִן יָפָה.

וְכֵן לְכָל הַסְּמוּכִים עָלָיו וְרוֹצִים לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, בֵּין בְּמָמוֹנוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בְּחָכְמָתוֹ בֵּין בַּעֲצוֹתָיו, לֹא יִמְנַע טוֹב אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת. וּכְשֶׁיַּעֲשֶׂה, יַעֲשֶׂה הַטּוֹבָה שְׁלֵמָה, כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ, וְלֹא יִטֶּה אַחֲרֵי הַבֶּצַע, וְה' יְשַׁלֵּם לוֹ.