426. נדרים

יָדוּעַ חֹמֶר אִסּוּר נְדָרִים, שֶׁבַּעֲווֹן נְדָרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם וּבָנָיו מֵתִים, וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁהַנּוֹדֵר נִקְרָא חוֹטֵא. וְלֹא רַק כְּשֶׁנּוֹדֵר בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא אַף אִם אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, אוֹ שֶׁנָּהַג מִנְהָג טוֹב וְלֹא הִתְנָה שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, נִשְׁאַר עָלָיו חִיּוּב נֶדֶר.

וְהָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה', יִהְיֶה שָׁגוּר בְּפִיו לְהַתְנוֹת עַל כָּל דָּבָר שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, וְשֶׁאֲפִילוּ אִם יִנְהָג אֵיזֶה מִנְהָג טוֹב זְמַן אָרוֹךְ, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עָלָיו בְּחִיּוּב נֶדֶר, וְשֶׁיְּהֵא רַשַּׁאי לַחְזֹר בּוֹ כָּל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם נָדַר אֵיזֶה דָּבָר לִצְדָקָה – לֹא יְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וְאִם נָדַר נֶדֶר, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיַתִּירֶנּוּ, וְאַחַר כָּךְ מוֹצָא שְׂפָתָיו לֹא יְשַׁנֶּה וִיקַיֵּם אֶת מַה שֶׁאָמַר, וְאַף בְּלִי נֶדֶר – כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה אִם יוּכַל, זוֹ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה.