430. שאיפות (ג)
עיקר הלימוד, לא לעסוק רק בדביקות, כי אם להשיג על ידי התורה, המצוות והדינים, ולידע כל דבר על בוריו, כלליו ופרטיו. ולהשיג גם כן סתרי פלאי מעשיו וחקר כבודו. ולזה צריך ללמוד ביגיעה עצומה, להשיג אמיתת כוונות התורה לפי השגתו.
וכל אשר יוסיף ללמוד, כן יוסיף לחפוץ ללמוד עוד, ובאהבת התורה ישגה, ויחשוב – הלואי שיוכל לא לישון ולא לאכול, רק כל הימים והלילות לייגע ולעיין, ולשתות בצמא את דבריה. כמו שנאמר 'באורך נראה אור', רצה לומר, בתורתך נראה עוד אור תורה. כי על ידי אור שהשגנו נראה יותר, שיש עוד אור ונקוה להשיגו.
כדמיון הנכנס לחדר המלך בבית גנזיו המלא אור יקרות, ומשם רואה דלת לעוד חדר פנימי, וחפץ לכנוס לתוכו, ומשם רואה עוד חדרים פנימיים, וכל הקרוב יותר לחדר המלך עצמו – יותר יקר ומהודר עד אין חקר מהחדר החיצון. ואם לא נכנס מתחילה בחדר הראשון, לא היה יודע מאומה שיש חדרים פנימיים זה לפנים מזה.
וכן לענין התורה, כי על ידי אור שמשיג מתחילה, רואה כי יש עוד אור גדול מזה, כי זה כטיפה מן האוקיינוס נגד האור אשר רואה עדיין לפניו, ואיננו משיגו. על ידי זה תתעורר נפשט להתאוות להבין עוד כהנה וכהנה, עד כי ישיג כל סתרי העולם ומלואה, כרבי יוחנן בן זכאי, זהו שאמרו במשנה 'זוכה לדברים הרבה'. (רוח חיים ו א)
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
