436. שינה (ד)
שינה היא אחת מששים במיתה, הנה, לכל אחד השינה שלו אחד מששים, לפי מדרגתו במותו, בין לטוב ובין לרע. הצדיק, מתדבק בשכינה במותו, כן בעת השינה עולה נשמתו למתיבתא דרקיעא, אך הוא רק אחד מששים, ולא כאותו הבחינה מה שלאחר מותו, כי זה אי אפשר בהיותה מדובקת לגוף הגשמי.
אבל הרשע, כאשר במותו ילך בכף הקלע, כן בעת שנתו נשמתו טסה בעולם, ונדחית מכל המקומות, כענין זה, וד"ל. אם כן, הרשע בעת שנתו אין לו שלימות האדם, רק כבהמה וכמת ממש, מה שאין כן הצדיקים, יותר מוסיפים שלימות בשנתם. (רוח חיים ו ו)
מדור זה מוקדש לע"נ גלעד בן משה ז"ל - מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ, וְכָתוּב אַפִּנְקָסֵיהּ דְגִלְעָד ז"ל:
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
