440. שמות (א)
השם, הוא עצם הנפש, והראיה מדכתיב 'ויקרא האדם שמות', וכתיב 'וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו', שקריאת השם לא היה כפי הזדמן וכבא בפיו שם בעלמא, אלא כפי שראה שורשו בעולם העליון, היכן החי נאחז בשורשו, כן קרא לו השם על ידי צירופי אותיות של אותו עולם שבו אחיזתו. וכיוצא בזה באדם, שהשם הוא עצם הנפש שלו הנאחז בשורשו העליון. (רוח חיים א א)
מדור זה מוקדש לע"נ גלעד בן משה ז"ל - מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ, וְכָתוּב אַפִּנְקָסֵיהּ דְגִלְעָד ז"ל:
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
