440. ספר (א)

יָדוּעַ שֶׁאַחַת מתרי"ג מִצְווֹת הִיא שֶׁכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. וּמִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' וְיֵשׁ יְכֹלֶת בְּיָדוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּקַיֵּם מִצְוָה זוֹ. וְאַף שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה עִקָּר הַמִּצְוָה הִיא לִקְנוֹת סִפְרֵי פּוֹסְקִים וּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם לְפִי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים מוּטָל עַל הָאָדָם חִיּוּב לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה כָּשֵׁר, כִּי לֹא תִּתְבַּטֵּל וְלֹא תִּתְחַלֵּף שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה.

וְאוֹתָם שֶׁקּוֹנִים סֵפֶר תּוֹרָה בְּשֻׁתָּפוּת, אוֹ בְּנֵי חַבּוּרָה שֶׁקּוֹנִים סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא קִיְּמוּ מִצְוָה זוֹ שֶׁל כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא שֶׁכָּל אֶחָד יִכְתֹּב לְעַצְמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וּמוּטָב הָיָה שֶׁיּוֹצִיאוּ הוֹצָאוֹת אֵלּוּ עֲבוּר מִצְווֹת יוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת, כִּי הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת לְמִצְווֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת מְחַשֵּׁב שְׂכַר מִצְוָה, כְּמוֹ סוֹחֵר טוֹב שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא מָעוֹתָיו בִּסְחוֹרוֹת שֶּׁמַּרְוִיחַ בָּהֶן הַרְבֵּה, וּכְבָר אָמְרוּ בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת מְרֻבּוֹת לִבְנוֹת בָּתֵּי כְּנֶסֶת מְפֹאָרִים, וּמוּטָב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָמוֹן זֶה כְּדֵי לְהַחֲזִיק בְּיַד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וּמִזֶּה יֵשׁ לִלְמֹד לְכַמָּה הוֹצָאוֹת שֶׁעוֹשִׂים הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם לְשֵׁם מִצְוָה, וְלֹא דַּעַת וְלֹא תְּבוּנָה בָּהֶם לִבְחֹר בְּאוֹתָן הַמָּעוֹת מִצְווֹת רַבּוֹת וְנִכְבָּדוֹת.

וְעַל כֵּן, טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיִּמָּלֵךְ בְּקוֹנוֹ אוֹ בְּתַלְמִיד חָכָם, וְיִבְחָר וְיַבְחִין בֵּין טוֹב לַמּוּטָב. וְאָמְנָם, אִם יַרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ, תִּהְיֶה יָדוֹ בַּכֹּל, וְיֹאחַז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל יָנַח יָדוֹ.

וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טוֹב, שֶׁכָּתְבוּ שֶׁהַנּוֹתֵן לְבֵית הַכְּנֶסֶת סֵפֶר תּוֹרָה חָדָשׁ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, כְּאִילּוּ הִקְרִיב מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בִּזְמַנָּהּ.