442. ספר (ג)

חַיָּב אָדָם לְהַנְעִים אֶת סְפָרָיו, וְלִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד גָּדוֹל, לֶאֱחֹז בָּהֶם בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, וּלְיַישְׁבָם הֵיטֵב עַל מְקוֹמָם, וְשֶׁלֹּא לִנְהֹג בִּפְנֵיהֶם מִנְהָג בִּזָּיוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמְּבַזֶּה אוֹתָם – דְּבַר ה' בָּזָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם חֲשׁוּבִים כְּבִגְדֵי הַמֶּלֶךְ. וְכָל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד, וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת שֶׁיִּזְכֶּה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

וּבִכְלָל כְּבוֹד הַסְּפָרִים שֶׁלֹּא יִכְתֹּב עַל הַדַּף אוֹ עַל הַגִּלָּיוֹן דִּבְרֵי הֲבַאי כְּמִנְהַג הַנְּעָרִים, וְלֹא יִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר, וְלֹא יַנִּיחֵנוּ עַל הָאָרֶץ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הַמַּרְבֶּה בִּכְבוֹד הַסְּפָרִים לִכְבוֹד שָׁמַיִם, כְּבוֹדוֹ מִתְרַבֶּה.