444. ספר (ה)

רָאוּי לָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת לִקְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה, וְיִשְׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁעוֹלֶה לַתּוֹרָה. וְכָתְבוּ שֶׁבָּזֶה קוֹנֶה הֶאָרָה בְּנַפְשׁוֹ, וְלֹא יַקְפִּיד עַל מְקוֹם הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר לְפִי דַּעְתּוֹ אֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, כִּי גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.

וְיָדוּעַ שֶׁחַיָּב הָעוֹלֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת כְּתִקּוּנָן, בְּקוֹל רָם, וְגַם צָרִיךְ הָעוֹלֶה לִקְרֹא בְּעַצְמוֹ בַּתּוֹרָה, שֶׁיִּקְרָא בְּלַחַשׁ אַחַר הַחַזָּן, רַק לֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ, וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן – יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּרְכוֹתָיו לְבַטָּלָה.

וְיַמְתִּין שָׁם בַּתֵּבָה עַד שֶׁהָעוֹלֶה אַחֲרָיו יְסַיֵּם אֶת קְרִיאָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ, כִּי אִם יַחֲזֹר מִיָּד לְאַחַר בִּרְכָּתוֹ, בֵּינְתַיִם יַתְחִילוּ לִקְרֹא אֶת הַקְּרִיאָה הַבָּאָה, וּמַכְשִׁיל אֶת הָרַבִּים שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ, וְגַם הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת הַקְּרִיאָה.

וְתִהְיֶינָה אָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה, אוֹת בְּאוֹת תֵּבָה בְּתֵבָה, בְּחִבָּה יְתֵרָה כִּנְתִינָתָהּ מִסִּינַי. וְלֹא יְדַבֵּר בֵּינְתַיִם, כִּי הוּא חֵטְא גָּדוֹל וְעָווֹן פְּלִילִי, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָנִיחַ סֵפֶר תּוֹרָה וְיֵצֵא, שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ", רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְיַחְשֹׁב כִּי בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה וְכָל קוֹץ וְקוֹץ יֵשׁ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְרָזֵי דְּרָזִין, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ.