452. סנגוריא (ג)

יָדוּעַ מַאֲמָר הַתַּנָּא 'הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחַת קֹנֶה לוֹ קָטֵגוֹר אֶחָד, וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קֹנֶה לוֹ סַנֵּגוֹר אֶחָד'. וְלָכֵן כָּל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְמַעֵט אֶת הַמְּקַטְרְגִים מֵעָלָיו, וּלְהַרְבּוֹת הַסָּנֵגוֹרִים בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלִמּוּד הַתּוֹרָה. וְיָדוּעַ שֶׁאֵין קָטֵגוֹר נַעֲשָׂה סַנֵּגוֹר, וְלָכֵן יִּזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה, שֶׁיִּהְיֶה בְּמָמוֹן שֶׁל הֶתֵּר, וְשֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְוָה הַבָּאָה בָּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם.

וּבִהְיוֹת כִּי קָשֶׁה הַדָּבָר, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, מִי הוּא זֶה עָרֶב אֶל לִבּוֹ לֵידַע בְּבֵרוּר אֵיזֶה מָמוֹן הוּא שֶׁבָּא לוֹ בְּהֶתֵּר גָּמוּר בְּלִי שׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר, לָכֵן הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, שֶׁיְּדַבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְיִתְּנוּ בְּמַתָּנָה זֶה לָזֶה סַךְ מָמוֹן, וְיַעֲשׂוּ חֲלִיפִין, וִיהֵא מֻנָּח לָהֶם בְּמָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים עַד אֲשֶׁר יִכְלֶה, וְכֵן יַעֲשׂוּ תָּמִיד, כִּי בְּמָמוֹן שֶׁנִּתָּן לָאָדָם בְּמַתָּנָה אֵין עָלָיו שׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר וְזָרִיז לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת וְכַדּוֹמֶה עַל בִּגְדֵי הַתַּכְרִיכִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֶּגֶד בּוֹגְדִים, וּתְהִי עֲווֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם, וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב כִּי לוֹ לְרָצוֹן יִהְיֶה, וְחָיֹה יִחְיֶה.