456. הלכות מלאכת גוי בשבת וביו"ט, ד
ד. אף שהתבאר שיש אופנים שבהם מותר לרמוז לגוי, אבל גם בזה אסור ליהנות בשבת וביום טוב הנאה ישירה וממשית מן המלאכה שנעשתה על ידי גוי, דהיינו הנאה מגוף הדבר שנעשה באיסור, או מן הדבר שהאיסור נעשה בו, ובלעדי עשיית האיסור לא היה ניתן ליהנות את אותה הנאה אפילו במידה פחותה, בין אם ציוהו בפירוש ובין אם ציוהו ברמז, ואפילו הגוי עשאה מעצמו עבור היהודי, אסור ליהודי ליהנות ממנה. ולהלן יובאו דוגמאות לדינים אלו.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
