456. סגולה

יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעָיו וַחֲטָאָיו שֶׁל הָאָדָם בְּדֶרֶךְ סְגוּלָה, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם, כִּי בְּלֹא סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת וּמַתָּן דָּמִים – יִתְכַּפְּרוּ עֲווֹנוֹתָיו, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים כְּהִלְכָתָם וּכְמִשְׁפָּטָם, בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְאִם לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת – מַה יַעֲנֶה לְיוֹם פְּקוּדָה, וְעָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, כִּי הַכֹּל הוּא דִּבְרֵי חז"ל, הֵם אֱמֶת וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִין וְלוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, וְאִם מַאֲמִין וְאֵינוֹ מְקַיֵּם – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהַצִּיל עַצְמוֹ וּלְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתָיו.

וְלָכֵן יִתְגַּבֵּר הָאָדָם לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֵלּוּ מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּבִפְרָט הַדְּבָרִים הַקַּלִּים הַמְּסֻגָּלִים לְכַפָּרָה, וְנַזְכִּיר הַדְּבָרִים בִּקְצָרָה, וְאֵלּוּ הֵן:

א. כָּל הָעוֹנֶה 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' בְּכָל כֹּחוֹ (פֵּרוּשׁ, בְּכָל כַּוָּנָתוֹ וּבִתְנוּעַת אֵיבָרָיו הַפְּנִימִיִּים), אֲפִילוּ הָיָה בּוֹ שֵׁמֶץ מִינוּת, מוֹחֲלִים לוֹ.

ב. כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִילוּ עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ, מוֹחֲלִים לוֹ.

ג. כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִים לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.

ד. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אַגָּדָה מִפִּי הַדּוֹרֵשׁ, וְעוֹנֶה 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא', מְכַפְּרִים לוֹ עֲווֹנוֹתָיו.