458. ספוק (ב)

וְהָאוֹכֵל מַאֲכָלִים יוֹתֵר מִכְּדֵי צֹרֶךְ גּוּפוֹ, עוֹבֵר מִשּׁוּם 'בַּל תַשְׁחִית', וְאָמְנָם אָמְרוּ חז"ל שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן יֵיטִיב לְעַצְמוֹ, הַיְנוּ בְּדֶרֶךְ בֵּינוֹנִית לְפִי מִנְהָג הַמְּדִינָה, כִּי גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וְלָכֵן יִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, אֲבָל בְּעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה – יְצַמְצֵם כַּאֲשֶׁר יוּכַל בִּימוֹת הַחוֹל, וְיַרְבֶּה לָתֶת צְדָקָה, וְיִתְעַנֵּג בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים.
וּמַה טוֹב חֲלִיפָתוֹ, שֶׁיְּנַכֶּה מֵהוֹצָאוֹת גּוּפוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיִשְׁלַח מַעֲדַנִּים לְנִשְׁמָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי שָׁם בֵּיתוֹ. וְאִם קָצוֹר קָצְרָה יָדוֹ, יִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט מִן הַמְעַט, וִיהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְיִתְבּוֹנֵן תָּמִיד עַל אוֹתָם הַפְּחוּתִים מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֲפִילוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְיִתֶּן הוֹדָאָה עַל חֶלְקוֹ, וְעַל יָחוּשׁ כְּלָל עַל חֶסְרוֹנוֹ מֵהִתְעַנֵּג בְּדִירוֹת נָאוֹת וּמַלְבּוּשִׁים וַאֲכִילוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, וּכְבָר הָעֵד הֵעִיד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר טָעַם וְרָאָה כָּל הַתַּעֲנוּגִים, סוֹף דָּבָר אָמַר "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל". וְאֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר "כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים". וְעַל הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ נֶאֱמַר "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד". וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טוֹב, עֵת לְכַנֵּס וְעֵת לְפַזֵּר, לְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי הַזְּמַן, וּלְפִי מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וּלְפִי צֹרֶךְ שָׁעָה וּלְפִי רְכוּשׁוֹ, טוֹב אִישׁ יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.