מי שהוא איש נאמן, אף אם על ידי שיאמר את האמת יבוא לידי בושה וכלמה – לא ימנע מלדבר אמת, כי לפי חומר עוון השקר וגודל עונשו, מוטב לו שיתבייש בעולם הזה, ולא יכלם לעולם הבא. כללו של דבר, האמת היא יסוד הבנין, המחזיק בו ימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. אבל השקר רע לשמים ורע לבריות, רע לעולם הזה ורע לעולם הבא.

וכבר הזהירו חז"ל שלא יאמר אדם לילד שיעשה לו דבר מסוים או יקנה לו מתנה מסוימת, כשאין בדעתו לעשות כן, כדי שלא ילמדו הילדים לשקר. ומאד צריך לעמוד על המשמר על הבנים ועל התלמידים שלא ילמדו לשקר, ואף אם יעשה התינוק דבר שלא כהוגן, אם יהיה מודה על האמת – לא יענישנו, אלא יזהירנו שלא ישוב לכסלה, ואם ישקר – יענישנו, אולי יש תקוה שיחנך הנער בדרך אמת, וגם כי יזקין לא יסור ממנה.

וידוע שחמור מאד עונשו של המחטיא את חבירו, ולכן צריך מאד להזהר שלא לשאול את חברו שיגיד לו דבר שיש לחוש שהוא בסוד אצלו, ואינו רוצה לגלות, כיון שמפני הבושה יבוא לשקר ולהמציא לו ענין אחר.

וכן לא יבקש מחבירו שישאיל לו חפץ שיש לחוש שאינו רוצה להשאילו, כיון שמפני הבושה יבוא לשקר ולומר אין לי.