(46) שער הזכירה, פרק יא

פרק יא: שכר שמירת הלשון, ומעלת השלום

יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל שְׂכַר שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְגַּם יְבֹאַר בּוֹ מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם.

עוֹד יֵשׁ בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּמָּה מַעֲלוֹת קְדוֹשׁוֹת: א. נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּאִים עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כַּנַּ"ל. ב. הוּא בָּטוּחַ עַל יְדֵי זֶה בְּמַה שֶּׁיִּשְׂתַּכֵּר מֵהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁלֹּא יְאַבְּדֶנּוּ מֵעַתָּה, דְּאִי לָאו הָכִי עָלוּל שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ כְּלוּם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ג' וּבְפֶרֶק ו' בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ ג. גַּם הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם אִישׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" וְגוֹ', דְּאִי לָאו הָכִי הוּא רַק בְּגֶדֶר חַי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר. וְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ". מַה הַיָּם פּוֹלֵט כָּל הָרֶפֶשׁ עַל שְׂפָתוֹ, אַף הָרְשָׁעִים פּוֹלְטִין הָרֶפֶשׁ עַל שְׂפָתַיִם. ד. כְּמוֹ שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא וּמְחַפֵּשׂ בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת, כֵּן לְמַעְלָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי.

גַּם עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עָלָיו רוּחָא דִּקְדֻשָּׁא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת חֻקָּת: כָּל מַאן דְּנָטַר פּוּמָא וְלִישָׁנָא, זָכֵי לְהִתְלַבְּשָׁא בְּרוּחָא דְּקֻדְשָׁא.

גַּם מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה לִידֵי הַשְׁפָּעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּדְאִיתָא בַּמְּכִילְתָּא פָּרָשַׁת, מִשְׁפָּטִים עַל הַפָּסוּק: "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ", לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה שִׁנֶּאֱמַר: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ", וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם חַיָּה כָּךְ, אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁאֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְכוּ'.

גַּם עֲבוּר כָּל עֵת שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ, זוֹכֶה לִידֵי מַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּגַן עֵדֶן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ זַ"ל בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע, שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו, זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יְכוֹלִים לְשַׁעֵר.

גַּם הוּא נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִגֵּיהִנֹּם, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם רְצוֹנְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הַגֵּיהִנֹּם, הַרְחִיקוּ עַצְמְכֶם מִלָּשׁוֹן הָרָע, וְאַתֶּם זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'.