נאמר בפסוק לגבי יוסף הצדיק 'וירא אדניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו', ופירשו חז"ל, שהיה שם שמים שגור בפיו. ועל כן טוב וראוי לאדם שיהא שם שמים שגור בפיו, ועל כל דבור, כגון שמספר דבר שעשה, יאמר 'עשיתי זאת בסיעתא דשמיא', ואם מספר דבר שיעשה, יאמר 'אעשה זאת בעזרת השם יתברך', ובזה יהיה השם מצליח בידו.

שנינו בפרקי אבות, 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים', כי בזה מרויח שכל מעשיו למצוה יחשבו, ויקבל עליהם שכר טוב. ומה טוב שיבטא בשפתים על כל דבור ודבור, שיקדים לומר שעושה לצורך עבודת השם יתברך שמו, ובלבד שיהיו מעשיו מסכימים עם מה שאומר בפיו, שלא יצא מן השורה ולא ירבה בעסקיו יותר מן הצורך לעבודת השם יתברך שמו, ולא יבטל עבודת קונו מפני עסקיו, ולא יעשה שום דבר בעסקיו נגד רצון קונו, רק יהיו כל מעשיו כדת של תורה במדה במשקל ובמשורה, ישקל בפלס כל אשר הוא עושה, ויקבל שכר טוב על כל מחשבה ודבור ומעשה.