464. עשירות (א)

נִסָּיוֹן הָעֲשִׁירוּת הוּא נִסָּיוֹן חָזָק מִן הָעֲנִיּוּת, כִּי הוּא מְעֻתָּד לְכַמָּה אִסּוּרִים וְכַמָּה רָעוֹת, וְצָרִיךְ זְהִירוּת יְתֵרָה וּשְׁמִירָה רַבָּה לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּבַל יַעֲנֶה עַזּוֹת, וְלֹא יְדַכֵּא עָנִי בַּשַּׁעַר, וְלֹא יְהֵא אוֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל, רַק שָׁמוֹעַ יִשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, וּפָתוֹחַ יִפְתָּח אֶת יָדוֹ לוֹ, וְנָתוֹן יִתֵּן לוֹ וְהַעֲנֵק יַעֲנִיק לוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.
וּלְעוֹלָם יֶחֱרַד הֶעָשִׁיר מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן הַמּוּבָא בַּגְּמָרָא, שֶׁעַל אַף שֶׁאָבִיהָ נָתַן מָמוֹן רַב לִצְדָקָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָתַן כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי עוֹשְׁרוֹ, אָבַד כָּל מָמוֹנוֹ, וּבִתּוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לְּהִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה. וְיַחְשׁוֹשׁ כָּל עָשִׁיר וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ, שֶׁמָּא גַּם הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה כְּפִי הָרָאוּי לוֹ. וּמַה טוֹב אִם יָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית ה', שֶׁאָז יְהֵא נָכוֹן לִבּוֹ שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָה.