472. הלכות מלאכת גוי בשבת וביו"ט, כז
כז. ערב שבת בין השמשות (הזמן שבין שקיעת החמה לבין צאת הכוכבים), מותר לומר לגוי לעשות כל מלאכה, אם אמנם יש בה משום צורך גדול או משום צורך שבת או משום צורך מצוה. ולפיכך, מותר לומר לגוי בין השמשות להדליק אור לצורך השבת, כגון לסעודת השבת, או אפילו בחדר שינה, או להדליק נר זכרון. אבל משהגיע זמן הסמוך לצאת הכוכבים אסור שיעשה הגוי כל מלאכה עבור היהודי.
ולכן, אשה שאיחרה את הדלקת הנרות עד זמן בין השמשות, אסור לה להדליק בעצמה, אך מותר לה לומר לגוי לעשות זאת במקומה, ולהדליק את הנרות שהיא רגילה להדליק, אבל לא תברך האשה על הדלקה זו של הגוי.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
