יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

477. עצרת (א)

עצרת [-חג השבועות] הוא חג קדוש מאד, אשר בו קידשנו ה' יתברך בתורתו ומצותיו ובחר בנו מכל העמים להיות לו לעם סגולה, ואי אפשר שלא לשמוח ביום זה, כי טוב לנו טובת התורה והמצוות מכל טובות העולם הזה ומכל חיי העולם הבא. וקריאת התורה בליל עצרת בסדר המתוקן מרבנו האר"י ז"ל היא נפלאה ועושה רושם למעלה. אשרי ילוד אשה שזכה לכך, אשר מלך העולם, מלך גדול אשר לגדולתו אין חקר, המשילו במעשי ידיו, ורוכב שמים בעזרו, וישראל עושה חיל ומוסיף כח בפמליא של מעלה. ויהיה האדם רק עסוק בסדר הלימוד כל הלילה, בשפה ברורה ביראה ואהבה ושמחה רבה יותר ויותר ממוצא שלל רב, בתת לב מה נעשה בשמים ממעל על ידינו.

ובכן עושה אלה הנה שכרו אתו, בני סמיכי וחיים ארוכים ופרנסה ברווח, כמו שכתוב בזוהר הקדוש. ולפי גודל השכר יש לנו ללמוד שלימוד זה עושה נחת רוח גדול למעלה, ויתגבר האדם להעביר שינה מעיניו ולהיות ער כל הלילה, ובלבד שלא יהא יושב ובטל או מדבר דברים בטלים, או אסורים, עם ה'מעלה עשן' בפיו, כי עושה אלה – מוטב לו שיישן, כי השינה הנאה לו והנאה לעולם. אבל עבדי ה' העומדים בבית ה', בלילה הזה צריכים להיות עוסקים בתורה כל הלילה בלי הפסק, ולפי הצער גודל השכר, והוא תקון גדול לפגם שפגם בראותו ראיות אסורות, ועל אשר פגם בכמה לילות עמל וכעס שהיה ניעור להכעיס את בוראו בשחוק וקלות ראש וכהנה רעות.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)